Practice makes perfect
- mfacadets35
- Mar 28, 2019
- 2 min read
מאת: יואב ביסטריצקי
אנחנו כבר כמעט באמצע קורס הצוערים, שיחות משוב השליש מאחורינו, ההכשרה הקונסולרית עברה בהצלחה ועכשיו הגיע הזמן למשהו חדש. הידע והיכולות שנצברו במהלך שלושת החודשים האחרונים עוד לא באו לכדי שימוש נרחב, מלבד כמה תרגולים במסגרת הקורס. הגיע הזמן לדבר האמיתי.
השלב הבא באבולוציה שלנו מגיע. שבועיים מאתגרים שנקראים במשרד "סבב מחלקות" (ולא, זה לא מחלקות בבית חולים...). איננו יודעים עדיין מה מחכה לנו. חוסר הוודאות הוא עיקרון מובנה בהתנהלות הקורס, בכדי להיות מוכנים להסתגל כל הזמן למציאות משתנה שהיא חלק משמעותי מהדרישות מדיפלומט במאה ה-21.
המנהלים נכנסים לחדר ההרצאות ומקריאים את רשימת השיבוצים הארוכה לשבועיים הבאים. כל אחד מאיתנו, ולפעמים שניים יחד, משובצים לאחת מהמחלקות הרבות והמגוונות שיש במשרד החוץ. המטרה - לתת לנו ל"טעום" מסוגי העבודה והמשימות השונות שיש במשרד, ומצד שני, לבחון את היכולות שלנו, דרך ביצוע אינטגרציה של הכישורים והידע שנרכשו במהלך הקורס עד כאן. מנהלי הקורס מבטיחים ש"הרבה עיניים יסתכלו עליכם השבוע". מאתגר, כבר אמרנו?
אנחנו מצטרפים למחלקות, הפעם לא כצופים מהצד כפי שהיה בשבוע הראשון של הקורס, אלא כחלק אינטגרלי ומשמעותי מהאגף והמחלקה. מצפים מאיתנו להרבה, ואנחנו רוצים להביא את עצמנו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. זו הפעם הראשונה בקורס, שאנו כצוערים מחזור ל"ה, נפרדים אחד מהשני לתקופה ארוכה כל כך (גם אם מפרידה בינינו רק קומה או שתיים). לאחר שהתרגלנו לאווירה המוגנת ומוכרת של אולם ההרצאות שלנו, אנו נכנסים לאגפים השונים, כל אחד עם עצמו, יכולותיו והעוצמות שהוא יודע להביא. כל יום שעובר מביא איתו התמודדויות חדשות ולא מוכרות. נפגשים ביננו בחטף, בחדר האוכל או במעלית והחוויות הולכות ומצטברות, לצד החיוך והגאווה שמביאה התחושה הטובה של "YES WE CAN". כל צוער מספר על משימות גדולות ומרגשות, מברקים חשובים שכתב, פגישה מדינית שהצטרף אליה וישיבה מעניינת שנכח בה. את קבוצת הוואטסאפ הציפו תמונות מאירועים בנוכחות ראש הממשלה, מנכ"ל משה"ח, מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו או שר החוץ ההונגרי בישראל. יצא לנו לצעוד אל תוך נבכי הדיפלומטיה הישראלית ולהיות נוכחים באירועים משמעותיים.
ואני, הוצבתי ב"אירו- אסיה". שם מסתורי שלא מעיד על העוצמה שנמצאת מאחוריו. האגף שאחראי על המדינה הגדולה בעולם (רוסיה), על אזורים נרחבים של אינטרסים ישראליים (אוקראינה ומדינות חבר העמים לשעבר) ומתפרש גם עד הבלקן. הרבה שטח, מגוון אינטרסים מנוגדים וסכסוכים – בקיצור דיפלומטיה במיטבה. וכמובן - הכל רגיש מאוד. באגף עובדים אנשים חמים, חכמים ובעלי ניסיון, שקיבלו אותי ברצון והכניסו אותי לעניינים. שעה רודפת שעה, יום רודף יום. ביקורים, פגישות, אמנות ומשברים, בכולם מטפלים כאן באומנות ואמונה. ואני, מחובר מאוד לאתגרים ולעשייה.
שבועיים חולפים במהירות שיא, בהם נחשפתי, למדתי ומקווה שגם הצלחתי להשפיע.
אני שומע גם את התחושות והרשמים של חבריי הצוערים, על חלקם עברו שבועיים עצימים במיוחד עם מעט מאוד שעות שינה, אבל אי אפשר לטעות בחיוך ותחושת הסיפוק. סבב המחלקות דרש מאיתנו לתת הכל, להוציא מתוכנו יכולות ניתוח, הסקת מסקנות, תיעדוף, עמידה בלוחות זמנים, הבנה מערכתית, ראייה ארגונית מתכללת ועוד. ובעיקר, להביא את עצמינו.
זהו, תם פרק נוסף. אבל האמת, שאין זמן לנוח..... כבר ממשיכים למשימות והאתגרים הבאים.

Hozzászólások